הבליץ התקשורתי של אייל גולן לא הועיל לו בכלום

מסע הראיונות של אייל גולן בסופ"ש שעבר נע מלא מועיל במקרה הטוב, למזיק במקרה הרע. ולמה טרם המהלך השגוי היה צריך ללמוד ולשנן גולן משפט מנאום של רה"מ לשעבר מנחם בגין. טור דעה

אייל גולן צילום: בטריבונה

יעקב אוחנה חמישי, 03 מרץ 2016 19:13

באחד הנאומים היותר מפורסמים של רה"מ המנוח מנחם בגין ז"ל הוא הישיר מבט אל מצלמה והגיב בזעם להאשמה של קנצלר גרמניה שמידט ל"חוסר מוסריות" של ישראל: "שאני לא ישיב לו? השיבותי לו כמו שצריך ידידי" אמר בגין לקהל, "ואם יש כמה וכמה יפה נפש שעיקמו את האף שלהם? אז שיהיה להם אף עקום", חתך מיד במשפט מחץ.

נזכרתי בנאום המכונן הזה של מנחם בגין תוך כדי צפייה במסע הראיונות של גולן ובעיקר במשפט הבא שיצא מפיו בראיון במוצאי שבת לדנה וייס בחדשות 2 בקשר לזכר הפרשה ההיא לפני שנתיים: "98 אחוזים אוהבים אותי וחסרים לי 2 אחוזים כדי להשלים". ובכן, גולן החזיר במו ידיו את עצמו לימים של אז תוך כדי שהוא משחק לידיים של אותם "2 אחוזים", בהם נמנה העיתונאי עמית סגל שנתבע על ידו בגלל דבריו מעוררי המחלוקת.

מדוע אתה אייל גולן שזוכה לחיבוק ענק מהקהל המזרחי שאוהב אותך ותמך בך גם ברגעים הקשים ביותר אפילו שהיית ראוי לביקורת נקודתית - אל מול מסע החניקה שבא בחגיגה התקשורתית הגדולה שהייתה מעל ומעבר לכל הפרופורציות האפשריות - לא יכולת להיצמד לנאום המפורסם הזה של מנחם בגין ולצאת גדול? למה לך היה להחזיר הפרשה לכותרות?

במשפט אחד ודי יכולת להפנות לעבר אותם "2 אחוזים" בהם נמנים יפי הנפש, זוהי קבוצה שבעיקרה מורכבת מ"חברותא אשכנזית" שמלכתחילה לא נחה דעתם שאתה עומד בראש הזמר הישראלי, קבוצה שהחליטה פתאום בגללך להתאגד כארגון פמינסטי קיצוני. יכולת לצאת גדול, מבלי לעשות דבר.

יועץ סתרים במאה אלף דולר

שלשום נערך גמר הישרדות עם ההישג המרשים של רוסלנה למרות שלא זכתה הצליחה לשפוך הרבה אור ונחת בזכות קסמה האישי הרב. אייל יכול היה להגיע לגמר ללא אפקט הראיונות המיותר, ןבמקום להתעסק רק בזה הוא נכנס למקומות בעייתים ודבר טוב לא יצא מזה. חבל ששכח שאת הפרשה ההיא זוכרים בעיקר שונאיו, אוהביו מזמן עברו הלאה. בפנייתו לעבר אותם "2 האחוזים" הוא שיחק בעיקר לידיהם. וחבל.

7f14f06f83b9ff6d73488591c17ea0e6 XL
היה צריך להתמקד רק בהצלחת רוסלנה (צילום: לירן גרשון)

מקרה גולן הזכיר לי סיפור אמריקאי ידוע שאיתו גם אסיים את הטור. מסופר על פוליטיקאי בכיר בארה"ב שנכנס לטלטלה בעקבות משבר והלך להיוועץ ביועץ סתרים יקר כדי שיטקס לו עצה ויוציאו מהמשבר. לאחר שגולל אותו פוליטיקאי את בעייתו בפני היועץ, אמר לו היועץ שתמורת "עצת הזהב" מטעמו, עליו לשלם לו 100 אלף דולר. הפוליטיקאי הסכים ובכך קיבל את העצה כתובה בגדול על דף נייר: "אל תעשה דבר". לאחר סיום הפרשה הרהר הפוליטיקאי לעצמו והגיע למסקנה שהמחיר לעצה היה משתלם מאוד.

הכתוב הינו טור דעה