יום א'


11 באפריל
  • צפו: עופר לוי בשיחה אישית עם חגי אוזן
    עופר לוי בראיון נרחב ומרתק מדבר על הכול, התקופה החדשה ("ניסו ללמד אותי לשקר"), הזמרים ("לא יכול לשמוע זמרים תימנים"), החברות עם זוהר ארגוב ("היה מקשיב לי בנעימים"), על המו"מ…
  • עופר לוי מחזק את אייל גולן: "חזק ואמץ"
    עופר לוי בריאיון ל-בטריבונה מדבר על פרשת הזמרים המפורסמים והקטינות בה נחשד אייל גולן: "הוא חף מפשע ולא אנס, הן פיתו אותו. שרואים אדם מצליח רוצים להפיל אותו. שמלבינים פני…
  • בונדק: החרם על עופר לוי הוא פשע תרבותי
    ישראל בונדק בטור אישי ל-בטריבונה על דבר החרם שפרסמנו לראשונה: צריך להעמיד את רדיו דרום 101.5 לדין ולשלול את רישיונם על החרם נגד עופר לוי. אין שום סיבה בעולם להחרים…

חדש במדור זה

האזינו למשהו: מוזיקה בלי הפסקה

לוח אירועים

משה פרץ ילמד את הרביבואים

מדור "הדיבור המסולסל" על השיעור שמשה פרץ צריך להעביר לרביבואים בבחירת זמרי נוסטלגיה ■ הבחירה החרושה של קובי פרץ ■ וגם: הגיע הזמן  להכניס הרבה יותר מופעי פסנתר בזמר המזרחי שיהוו גשר לקהל רחב יותר, כמו שישי לוי ועופר לוי כבר יודעים היטב

משה פרץ והרביבואים משה פרץ והרביבואים
נתי לוי חמישי, 28 פברואר 2013 18:48

בשבועות האחרונים נכחתי בישיבת היערכות להגעתו של אומן מזרחי מוכר לשם הופעה חד-פעמית במקום לא שגרתי לזמרים מסלסלים. הישיבה התנהלה ברוגע, עד שהתעורר דיון בנוגע לפסנתר האקוסטי שממוקם כבדרך קבע על במת האולם ואין צורך בו כי הזמר המופיע מביא עימו אורגן דו קומתי כמקובל בג'אנר. היה אפשר לראות את פני הגיחוך שנפל על חלק מיושבי השולחן המכובד: "איך הקהל של... ישתלב כאן..?", "הוא יסתדר מצויין", אמרתי. הכפיים טובים לכל מקום, ברור שהחור בחשיבה המוזיקלית נמצא אצלם. אבל בכל זאת הרהרתי לעצמי, יש מקום לשינוי.

פסטיבל הפסנתר המסורתי והמהולל שנערך בכל שנה עשה כבוד ואירח בשנים האחרונות את שרית חדד וישי לוי, הוא דוגמא לבזבוז במוזיקה המזרחית. היה יפה לקבל את הודעתם של מארגני המופע ויותר את שמחתם של חדד ולוי להתקבל למקום מכובד מאיין זה. ישי לוי סיפר והתהדר בעובדה ש'בשביל להופיע בפסטיבל פסנתר חייב להיות אומן גדול' – ואכן צודק.

מנגינת הפסנתר לא מיועדת לריקודים וענטוזים שחשובים כמו אוויר בג'אנר, אלא היא מתאימה לביצועים של בעיקר בלדות מרגשות שתבליט את איכויות האומן, אם הן באמת קיימות בו. ישי לוי עמד במשימה בהצלחה מרובה וגרף שבחים רבים, הקהל של אולם "סוזן דלל" שאינו רגיל למחיאות כפיים ושירה בציבור יצר איחוד נדיר של קהל מעורב שגישר על המחלוקות המקצועיות, או יותר נכון גרם לדהיית הזלזול שמופגן מחלקם כלפי חובבי הסצנה המזרחית.

ישי לוי מופע הפסנתר
ישי לוי עשה חיל עם הפסנתר (צילום מסך)

התוצאה הנפלאה של לוי במופע הפסנתר, ההופעה נדירה אחת של משה פרץ, והסיפור שמוזכר בתחילה הכתבה, מצדיקים להכניס למוזיקה המזרחית את כלי הנגינה המערבי החשוב שלו מנעד אחר ועשיר הרבה יותר מהאורגן. אין הכוונה שיכנסו מחר לאולפני הקלטות להכנת שירים עם פסנתר בלבד על חשבון ביטולו של האורגן המסורתי. אך אפשר גם וגם, מבלי לטשטש את כלל הזהות המוזיקלית המזרחית.

הלוואי ויתקיימו הרבה יותר מופעים אינטימיים בהן זמרים טובים כמו דודו אהרון, שיר לוי ואחרים ישתתפו ויבליטו עוד יותר את אומנות השירה בהם ניחנו ויצליחו להעביר את החוויה הזאת שהקהל המזרחי מבין היטב - לעבר קהל נוסף ואחר, שמחפש את הגשר ללמוד את שירת העם המצליחה.

לעדי לאון אחד מהמוזיקאים הטובים בג'אנר ושופט בתוכנית "אייל גולן קורא לך", יש דעה שונה אך גם הוא מסכים בגדולת מופעי הפסנתר. "חצי מהשירים במוזיקה נמצא הפסנתר", אומר לי לאון, "לעומת זאת, מופעי פסנתר זה משהו אחר. אני מסכים עם מה שאמר ישי לוי שרק זמרים גדולים ומוכשרים יכולים להופיע עם הפסנתר, כי הוא כלי מאוד אינטימי בו הזמר יוצא החוצה, אין משהו שמכסה את הקול צריך להיות פרופרמר אדיר בשבילו".

המוזיקה המזרחית כבשה יעדים רבים, היכלי התרבות וקיסריה הפכו לביתם של מוביל הג'אנר, עופר לוי הפך עשה במועדון הצוותא כביתו שלו, כעת הגיע הרגע לכבוש רשמית במופעים אינטימיים את כלי הנגינה המערבי, הפסנתר, אפילו על חשבון מופעים מפוצצים בקהל - נראה את זה קורה.

גידי שמור בין משה פרץ לפרויקט של רביבו 

images

בשבוע שעבר התראיין כאן הזמר גידי שמור, שסיפר בהרחבה על הדרך הקשה בעולם המוזיקה והחיבור המפתיע שרקם עימו משה פרץ. אין דבר יותר אמיתי מהחיבור עם פרץ. הלא עם בוא הנוסטלגיה כולם ניסו לגרור אליהם את הטובים ביותר, הפרויקט של רביבו שהחלו כאנונימיים לגמרי ופרצו משום מקום עם כישרון גדול אך מזל גדול לא פחות שהתלבש על טרנדיות של להיטי עבר גדולים, החליטו פעמיים לארח זמרים. במחרוזת הקודמת היה זה יואב יצחק. בחדשה הוא אלי לוזון. מה המשותף לכך? הגדולים מביאים רק גדולים.

כבודם במקומם של השניים מונח. הם מספיק גדולים ורלוונטיים היום כם בלי 'עזרתם' של הריבואים לקידום במחרוזות. מה שמחזיר אותי לחיבור שפרץ דאג לעשות עם שמור, מהמקום הכי אמיתי הוא שלף את שמור, שרבים מכירים את להיטיו אך לא יודעים שהוא המבצע שלהם. "זר בעולם", "יושב בבית קפה קטן" ועוד רבים ואיכותיים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה המזרחית, פרץ עזר לקהל הצעיר ללמוד שיש עוד כוכבים. אלה של פעם.

כדאי לרביבואים, שכבר מתמודדים בסכסוך משפטי מורכב עם ליאור פרחי שדורש מבית המשפט שיחזיר לו את זכויותיו מהן נושל לדבריו – להכניס לתוכם את 'העמך' שבו הם מתהדרים – הרבה יותר חז'ק ויבחרו לשלב זמרים שיצירותיהם מככבות במחרוזות שלהם אך פניהם אינם מוכרות כבר. אני לא קונה את העניין שמספיק שהם מבצעים את השירים ומחזירים עטרה ליושנה, יש זמרים וותיקים שמחווה אחת יכולה לשנות אצלם פרנסה לשנים רבות. את השמות שלהם תוכלו לחפש במחרוזות הרביבואים, אם תמצאו.

פרץ ישיר לנו חרושו

כולם רוצים לתלוש קצת מהצלחת הלהיט האלג'יראי שכבש את העולם. בוא ניכנס עמוק ללחן: אז מה אם זה נחרש. אז מה אם זה טרנד קוצי. אז מה עם זה דביק. העיקר לעלות על גל ולרכב עליו לעבר בית חרושת המזומנים של ההופעות.

מי המקורי יותר? אף אחד. קודם בני וגד אלבז בשיר החתונות הדתי שכבש בקלות את המגזר אליו הוא מכוון, שמעון עוקשי, אם שמעתם, ועכשיו קובי פרץ בחידוש שקיבל בקלות את מדבקת החרוש. מי הטוב מבניהם? עדיין קובי פרץ. עם הקול העמוק בעיבוד של שי ראובני עושה את החשק הכי גדול (נגיד) אחרי שהלחן כבר נחרש מכל הכיוונים באמצעות להיט המקורי - להתגבר  על הקושי (המרובה) ולהאזין לגרסה 'הפרצית'. כמה פעמים זה יהיה? תלוי כמה האזנתם ללהיט האלג'יראי וכמה רחוק ומגוון הטעם המוזיקלי שלכם.

ובכל זאת, הטעם של ההחמצה יישאר בכל מקרה: חבל שפרץ לא משתמש בקול העמוק לביצוע שירים מקוריים בלי קיצור דרך.

 

--
המדור "הדיבור המסולסל" משקף את דעת כותבו, נתי לוי.

ותקבלו עדכוני מוזיקה ישירות לפייסבוק שלכם