הזמרים שצריכים לעשות חשבון סוף שנה
מוצלחת פחות או יותר שנת תשע"ב כבר מסתיימת ומושיק עפיה אחרי שלא היה זמין בה צריך להתעורר לשנה החדשה שבפתח, אצל קובי פרץ יש לצפות לטוב יותר, עופר לוי נשאר בשאנטי הקבוע שלו, מאור אדרי עובר לשנת המבחן שלו אחרי כל החיבוקים. ויש שניים שיכולים להיות הכי שלווים בעולם: אייל גולן ומשה פרץ
הסחבקיות החזירה את קובי פרץ לחיים
אל תהיה זמר, תהיה סחבק: אם אתה אומן מזרחי - אתה של הקהל, בלי דאווינים, בלי פוזות - אחרת תיפול ולא תקום. קובי פרץ הוציא להיטים אבל שכח שיש קהל שצריך לחבק ובדרך הוא איבד אותם. מהלכיו האחרונים והנכונים נותנים את התחושה שהקהל משתוקק אליו בחזרה
סגיב כהן: הרבה איכות, בלי שופוני
סגיב כהן אולי לא מגדיר את עצמו בתוך ה"שוק הים תיכוני" אבל הסלסולים העמוקים והביצועים השורשיים מ'בית אבא' לא משאירים סימני שאלה" סגיב כהן מהזמרים המשובחים שקיימים במדינה. וזה שהוא לא צד במשחקי השופני, עושה לנו רק טוב. וגם: למה דודו אהרון יכול להרוויח מהדחתו של קובי פרץ מ"רוקדים עם כוכבים"?
קשקוש השמאל: עמיר בניון בשיר מחאה צודק
המתקפות הרבות והלא צודקות נגדו הן קשקוש מוחלט.טוב עשה עמיר בניון שיצא במחאה לגיטימית נגד השמאל הקיצוני במדינה עם "אני אחיך" שדווקא הוא בשם מחבק. עד כמה ליגטימית המחאה? כמו שאביב גפן הביע תמיד את דעותיו השמאלניות מאוד גם לבניון מותר. אותו בניון מוכיח שיש עדיין כיום לפחות זמר אחד מהז'אנר המסתלסל שיודע למחות שצריך, בלי לבדוק אם זה פופולארי או לא, לתשומת ליבם של כוכבי המוזיקה הים תיכונית